ייפוי כוח מתמשך: מה זה, איך עושים ומתי הוא נכנס לתוקף

1. מה זה ייפוי כוח מתמשך?

אדם בגיר שהוא "בעל כשירות" רשאי למנות אדם אחד או יותר שיפעלו בשמו בענייניו האישיים, בענייני הרכוש שלו, או בשניהם, כפי שיפרט בייפוי הכוח. "בעל כשירות" הוא מי שמסוגל להבין את המשמעות של מתן ייפוי כוח מתמשך, מטרותיו ותוצאותיו, ואם יש לו מוגבלות, אחרי שניתנו לו התאמות.

ההבדל מייפוי כוח רגיל: ייפוי כוח רגיל נגמר כשמי שנתן אותו מאבד את כשירותו. ייפוי כוח מתמשך, לעומת זאת, לא מסתיים רק משום שהממנה חדל להיות בעל כשירות. וכניסתו לתוקף אינה שוללת, כשלעצמה, את הכשרות המשפטית של הממנה.

2. למה לעשות ייפוי כוח מתמשך?

כשאדם לא יכול לדאוג לענייניו, בית המשפט רשאי למנות לו אפוטרופוס. אבל לפי סעיף 33א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בית המשפט לא ימנה אפוטרופוס בעניינים שלגביהם הופקד ייפוי כוח מתמשך, אלא אם התקיימו התנאים למינוי אפוטרופוס נוסף על מיופה הכוח, או שייפוי הכוח בוטל.

כלומר, ייפוי כוח מתמשך מאפשר לכם לבחור בעצמכם מי יטפל בענייניכם, ולקבוע מראש איך הוא יפעל.

3. באילו עניינים?

• עניינים אישיים: רווחה אישית, צרכים יומיומיים, מקום מגורים, בריאות, ועניינים גופניים, נפשיים וחברתיים. צריך לציין במפורש אם מיופה הכוח מוסמך לפעול בעניינים בריאותיים. מי שמינה מיופה כוח לכל ענייניו האישיים ולא החריג במפורש את העניינים הבריאותיים, ייפוי הכוח חל גם עליהם.
• ענייני רכוש: נכסים, כספים והתחייבויות. למשל, חשבונות בנק, תשלומים שוטפים, נכסים והשקעות.
• ייפוי כוח רפואי בלבד: אפשר לערוך אותו בפני עורך דין, גם אם לא עבר הכשרה לעריכת ייפוי כוח מתמשך, וכן בפני רופא, פסיכולוג, עובד סוציאלי או אח או אחות.

אפשר למנות את אותו אדם גם לעניינים האישיים וגם לענייני הרכוש.

4. מה זה אומר בפועל?

5. מי יכול להיות מיופה כוח?

לפי סעיף 32ג לחוק, מיופה כוח צריך לעמוד בכל התנאים האלה:

• מלאו לו 18;
• לא מונה לו אפוטרופוס, ולא נכנס לתוקף ייפוי כוח מתמשך בעניינו;
• בענייני רכוש: הוא לא הוכרז פושט רגל בלי שקיבל הפטר, ואינו "לקוח מוגבל חמור" לפי חוק שיקים ללא כיסוי. זה נבחן גם בעת החתימה וגם בעת הכניסה לתוקף;
• הוא לא נותן לממנה תמורת תשלום טיפול רפואי, סוציאלי, סיעודי או שיקומי;
• הוא לא מספק לממנה מגורים תמורת תשלום, אלא אם הוא קרוב שלו;
• הוא לא עורך הדין או בעל המקצוע שבפניו נחתם ייפוי הכוח.

אדם לא יכול להיות מיופה כוח של יותר משלושה אנשים, אלא אם הוא קרובם. אפשר למנות כמה מיופי כוח שיפעלו במשותף או בנפרד, וגם מיופה כוח מחליף, שייכנס לתפקיד אם המינוי של מיופה הכוח הראשון יפקע.

6. מה מיופה הכוח רשאי לעשות, ומה לא?

מיופה הכוח מוסמך לקבל בשם הממנה כל החלטה ולבצע כל פעולה בעניינים שבייפוי הכוח, שהממנה עצמו היה מוסמך להם, וגם לקבל מידע בעניינים האלה. הכול בכפוף להוראות שבייפוי הכוח ולהוראות בית המשפט. אבל לפי סעיף 32ו לחוק יש שלוש קבוצות של חריגים:

פעולות שמיופה כוח לעולם לא יכול לבצע

• עריכת צוואה, או קביעת מוטבים בביטוח ובקופות;
• המרת דת;
• הסכמה למסירת ילד לאימוץ;
• השתתפות בבחירות;
• פעולות לפי חוק החולה הנוטה למות;
• פעולות שהממנה ביצע בשם אדם אחר, או כהורה או אפוטרופוס.

פעולות שדורשות הסמכה מפורשת בייפוי הכוח

• תרומות, מתנות והלוואות, רק למי שצוין במפורש, ועד 100,000 ש"ח במצטבר. מתנות שנהוגות בנסיבות העניין אינן דורשות הסמכה כזו;
• פעולות ששוויין הכולל בין 100,000 ל-500,000 ש"ח;
• פעולות במוצר פנסיוני, עם כמה חריגים;
• הסכמה לבדיקה, לטיפול או לאשפוז פסיכיאטרי.

פעולות שדורשות אישור מראש

• מכירה, שעבוד או חלוקה של דירה, או של עסק;
• עסקה במקרקעין. החריג: השכרה עד חמש שנים, שחוק הגנת הדייר לא חל עליה;
• הסתלקות מירושה, או העברה של חלק בעיזבון;
• מתן ערבות או הלוואה;
• פעולה ששוויה מעל 500,000 ש"ח, או מעל 100,000 ש"ח כשאין לה הסמכה מפורשת.

מאוגוסט 2025, בקשה לאישור כזה מוגשת לאפוטרופוס הכללי (סעיף 74א לחוק). האפוטרופוס הכללי רשאי לאשר אותה. אם הוא לא מאשר אותה, או שהממנה מתנגד לה או שהיא סותרת את ההנחיות המקדימות, אפשר להעביר אותה לבית המשפט לענייני משפחה. לפני כן האישור ניתן בבית המשפט. כלומר, גם עם ייפוי כוח מתמשך, מכירת דירה של הממנה דורשת אישור.

7. איך מיופה הכוח מקבל החלטות?

החוק קובע סדר:

1. אם הממנה נתן הנחיות מקדימות בעניין, מיופה הכוח פועל לפיהן;
2. אם לא, הוא פועל לפי רצון הממנה, אם אפשר לברר אותו, אחרי שמסר לו את המידע הדרוש;
3. אם אי אפשר לברר את רצונו, מיופה הכוח פועל לפי רצונו כפי שהביע אותו בעבר, ובהתחשב בהשקפת עולמו ובאורח חייו;
4. אם גם זה לא אפשרי, הוא פועל לטובת הממנה.

מיופה הכוח לא יפעל לפי רצון הממנה אם הוא סבור שהפעולה תגרום לממנה פגיעה של ממש. ובעניין אישי מהותי או רפואי מהותי, הוא לא יפעל בניגוד לרצון הממנה אם הממנה מתנגד בשעת המעשה.

חובות מיופה הכוח: לפעול בשקידה ובתום לב, לטובת הממנה ולא לטובתו שלו; לשמור על כבוד הממנה ועל פרטיותו, ולאפשר לו מרב עצמאות; ולשמור תיעוד של החלטות ופעולות מהותיות.

8. הנחיות מקדימות

בייפוי הכוח אפשר לפרט את רצונכם לגבי החלטות עתידיות, למשל שתמשיכו לגור בביתכם ותעברו לסידור אחר רק בנסיבות מסוימות, או איך להשקיע את כספיכם. מיופה הכוח חייב לפעול לפיהן.

מתי מיופה הכוח פטור מלפעול לפי ההנחיות: כשהן בלתי אפשריות, כשהן כרוכות בהוצאה שאין לממנה יכולת לשאת, כשהן בלתי חוקיות, או כשהן עלולות לגרום לממנה פגיעה חמורה.

מתי מיופה הכוח לא יפעל לפי ההנחיות: כשהממנה מסוגל להבין את העניין באותה שעה ורוצה לסטות מהן. וגם בעניין אישי או רפואי מהותי, כשהממנה מתנגד בשעת המעשה.

9. איך עושים ייפוי כוח מתמשך?

1. חתימה בפני עורך דין שעבר הכשרה של האפוטרופוס הכללי, ושאין לו עניין אישי בייפוי הכוח, על גבי טופס שנקבע בתקנות. עורך הדין מסביר לממנה, בלי שמיופה הכוח נוכח, את משמעות ייפוי הכוח, את החלופות ואת האפשרויות שיש לו. אם עורך הדין מסתפק בכשירות הממנה, הוא מפנה אותו למומחה.
2. הסכמת מיופה הכוח: גם מיופה הכוח חותם, ומאשר שהבין את אחריותו וסמכויותיו ושהוא עומד בתנאים.
3. אדם מיודע: הממנה מציין אדם אחד או יותר שמיופה הכוח ידווח להם על החלטותיו ופעולותיו, אלא אם קבע במפורש אחרת. הוא יכול לקבוע גם דיווח לאפוטרופוס הכללי. האדם המיודע אינו מקבל סמכות להחליט במקום הממנה או מיופה הכוח; תפקידו לקבל מידע ודיווחים, כפי שנקבע בייפוי הכוח.
4. הפקדה אצל האפוטרופוס הכללי: ההפקדה היא תנאי לכניסה לתוקף. לפי האפוטרופוס הכללי, זמן הטיפול בבקשת הפקדה הוא 21 ימי עסקים מיום שהתקבלו כל המסמכים הנדרשים.

ייפוי כוח שנעשה לפי החוק אינו טעון אישור אחר.

10. מתי ייפוי הכוח נכנס לתוקף?

ייפוי הכוח נכנס לתוקף כשהממנה חדל להיות מסוגל להבין בעניין שלגביו ניתן, ומיופה הכוח הגיש לאפוטרופוס הכללי הצהרה שהתנאים התקיימו ושקיים את חובות היידוע (סעיף 32יט לחוק).

• מי קובע שהממנה אינו מסוגל להבין: הממנה יכול לקבוע מראש תנאים לכניסה לתוקף, ולא בהכרח להסתמך רק על חוות דעת רפואית, למשל החלטה משותפת של מיופה הכוח ובני משפחה. אסור רק לקבוע שזה ייקבע לפי החלטה של מיופה הכוח בלבד. אם הממנה לא קבע דבר, נדרשת חוות דעת מומחה.
• יידוע לפני ההצהרה: מיופה הכוח חייב ליידע את הממנה ואת מי שהממנה קבע, ואם הממנה גר אצל קרוב או במעון, גם את הקרוב או את מנהל המעון.
• בענייני רכוש אפשר לקבוע כניסה לתוקף מוקדמת, מיד או במועד מאוחר יותר, גם כשהממנה עדיין מסוגל להבין. עד שהוא חדל להיות מסוגל, דין ייפוי הכוח כדין ייפוי כוח רגיל.

לאחר שההפקדה אושרה, מגישים לאפוטרופוס הכללי את ההצהרה על כניסת ייפוי הכוח לתוקף. מיופה הכוח רשאי לפעול מכוח ייפוי הכוח לאחר שהכניסה לתוקף אושרה.

11. ביטול, פקיעה ופיקוח

• ביטול בידי הממנה: הודעה בכתב למיופה הכוח, והביטול תקף ממועד מסירתה. צריך למסור הודעה גם לאפוטרופוס הכללי. אפשר לקבוע מראש שייפוי הכוח יישאר בתוקף גם אם הממנה יבקש לבטל אותו כשכבר לא יהיה בעל כשירות. במקרה כזה הביטול ייעשה רק בבית המשפט (סעיף 32כג לחוק).
• פקיעה: ייפוי הכוח פוקע, בין היתר, במות הממנה או מיופה הכוח, כשמיופה הכוח מודיע שאינו מעוניין להמשיך, או כשהוא כבר לא עומד בתנאים. הוא פוקע גם בגירושין, אם מיופה הכוח הוא בן הזוג, אלא אם נקבע אחרת (סעיף 32כב לחוק).
• תזכורת: כל שלוש שנים, כל עוד ייפוי הכוח לא נכנס לתוקף, האפוטרופוס הכללי שולח לממנה הודעה כדי לוודא שהוא רוצה שייפוי הכוח יישאר בתוקף.
• פיקוח: בית המשפט רשאי לתת הוראות, להגביל את סמכויות מיופה הכוח או למנות אפוטרופוס נוסף, ובמקרים חמורים לבטל את ייפוי הכוח. אצל האפוטרופוס הכללי פועל מנגנון לבירור תלונות על מיופי כוח.

12. ומה קורה אחרי המוות?

ייפוי הכוח פוקע במות הממנה. מיופה כוח לענייני רכוש רשאי עדיין, עד 90 יום ובלי לפנות לבית המשפט, לשלם תשלומים שוטפים, לשלם הוצאות סבירות לקבורה ולאבלות, ולנהל נכס מושכר או עסק. זאת בתנאי שהממנה לא קבע אחרת, ושאין גורם אחר שהוסמך לטפל בעניינים האלה.

מה ייעשה ברכוש לאחר המוות נקבע לפי הצוואה, אם קיימת, או לפי דיני הירושה. מיופה הכוח אינו רשאי לערוך צוואה בשם הממנה. ← איך עושים צוואה

13. חלופה: הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס

מי שלא רוצה ייפוי כוח מתמשך יכול לציין מראש את מי הוא מבקש שימונה לו לאפוטרופוס, ואת רצונו לגבי החלטות עתידיות. גם ההנחיות האלה נחתמות בפני עורך דין ומופקדות אצל האפוטרופוס הכללי. אם יהיה צורך במינוי, בית המשפט ימנה את מי שצוין בהנחיות, אלא אם הדבר יפגע פגיעה של ממש באדם, או שמתקיימים החריגים שבחוק.

שאלות נפוצות